שרון של אופיר
Active member
גאווה עצמית - ארוחת חנוכה משפחתית
ביום שישי אירחתי את כל המשפחה שלי להדלקת נרות וארוחת ערב.
מכיוון שאני גרה רחוק מהמשפחה, ארוחות כאלו אצלנו לא קורות הרבה (לרוב אנחנו נוסעים להורים או לאחים שלי), אז תמיד כשאנחנו מארחים אני נסחפת ומכינה המון אוכל.
גם הפעם...
והפעם - ברוח החג, הרוב היה מטוגן או עם שמן (בחלק השמן לא ממש הורגש, או שהטיגון היה קצר מאוד. אבל עדיין - שמן).
והמון מתוק - צ'ורוס עם שוקולד, ספינג', לביבות...
שמחה וגאה בעצמי שמכל האוכל הזה אני טעמתי צ'ורוס אחד (קצר, ובלי שוקולד. מספיק היה טבול בסוכר) ושתי לביבות.
בארוחה הקפדתי לאכול מאוזן, ולקחת גם ירקות מבושלים (דאגתי להכין גם ירקות שאני אוכלת, וגם כאלו שאני לא אגע בהם עם מקל - אבל אחרים אוהבים).
ובסוף - הכנתי ספינג' אבל לא נגעתי בהם.
ואחרי שכל האורחים הלכו - את כל המתוקים זרקנו לפח. למקרר ארזנו רק "אוכל אמיתי" - לא סופגניות ולביבות, כך שלא נשארו פיתויים בבית.
ביום שישי אירחתי את כל המשפחה שלי להדלקת נרות וארוחת ערב.
מכיוון שאני גרה רחוק מהמשפחה, ארוחות כאלו אצלנו לא קורות הרבה (לרוב אנחנו נוסעים להורים או לאחים שלי), אז תמיד כשאנחנו מארחים אני נסחפת ומכינה המון אוכל.
גם הפעם...
והפעם - ברוח החג, הרוב היה מטוגן או עם שמן (בחלק השמן לא ממש הורגש, או שהטיגון היה קצר מאוד. אבל עדיין - שמן).
והמון מתוק - צ'ורוס עם שוקולד, ספינג', לביבות...
שמחה וגאה בעצמי שמכל האוכל הזה אני טעמתי צ'ורוס אחד (קצר, ובלי שוקולד. מספיק היה טבול בסוכר) ושתי לביבות.
בארוחה הקפדתי לאכול מאוזן, ולקחת גם ירקות מבושלים (דאגתי להכין גם ירקות שאני אוכלת, וגם כאלו שאני לא אגע בהם עם מקל - אבל אחרים אוהבים).
ובסוף - הכנתי ספינג' אבל לא נגעתי בהם.
ואחרי שכל האורחים הלכו - את כל המתוקים זרקנו לפח. למקרר ארזנו רק "אוכל אמיתי" - לא סופגניות ולביבות, כך שלא נשארו פיתויים בבית.