אני בן 31 עברתי פגיעה מינית בגיל 20 ע"י אדם שהיה חבר של המשפחה כיום הוא בגיל 60 בערך. לפוגע יש בן בגילי שהיינו חברים טובים והפסקתי את הקשר בעקבות הפגיעה מצד אביו. לאחר כעשור וטיפול פסיכולוגי, לאחרונה אני מרגיש שאני זקוק לכך שהפוגע יבקש ממני סליחה יכיר במה שעשה ויתנצל, וככה הלב שלי יהיה רגוע וארגיש שסגרתי את הפגיעה וקיבלתי הכרה והתנצלות. אני מרגיש שאני סוחב סוד בלב אשר מכביד עליי ולא נותן לי מנוחה. חשבתי לספר לבן שלו (דיברנו ומעוניין לחדש איתי את הקשר), מדוע הפסקתי את הקשר ולספר לו על הפגיעה , (יש לציין שבעבר הבן שלו סיפר לי שחושד שאבא שלו יוצא עם בנים וכ"ו ובכה לי על המצב הזה), שידע מה עברתי וחשבתי אולי לבקש ממנו לתווך ביני לבין אבא שלו ויבקש ממנו לבקש ממני סליחה, לכתוב לי התנצלות או משהו כזה לפני שאני בעצמי פונה אליו טלפונית.
מה דעתכם על הרצון בכלל לבקשת סליחה מהפוגע? האם זה תקין מצידי?
מה דעתכם על שיתוף הבן כגורם מתווך? אני יודע שיהיה לבן קשה לשמוע, אבל מצד שני ללא תיווך יהיה לי קשה לפנות לפוגע ישירות כי אולי יכחיש ואז זה יפגע בי יותר.
ממי שעבר פגיעה מינית , האם עזר לכם לקבל בקשת סליחה מהפוגע? ואיך אפשר ליצור קשר עם הפוגע בצורה בטוחה ?
אשמח לשמוע, תודה רבה
מה דעתכם על הרצון בכלל לבקשת סליחה מהפוגע? האם זה תקין מצידי?
מה דעתכם על שיתוף הבן כגורם מתווך? אני יודע שיהיה לבן קשה לשמוע, אבל מצד שני ללא תיווך יהיה לי קשה לפנות לפוגע ישירות כי אולי יכחיש ואז זה יפגע בי יותר.
ממי שעבר פגיעה מינית , האם עזר לכם לקבל בקשת סליחה מהפוגע? ואיך אפשר ליצור קשר עם הפוגע בצורה בטוחה ?
אשמח לשמוע, תודה רבה
נערך לאחרונה ב: