שלום לכם/ן מה ההבדל בין צורה לתצורה?

[הקוסמת הורודה]

שלום לכם/ן מה ההבדל בין צורה לתצורה?

 

[Assiduous]

שאלה טובה ומכשילה

אחדד את השאלה: מה ההבדל בין שני המשפטים הבאים:
הצורה של הבקבוק הזה יפה
התצורה של הבקבוק הזה יפה

מאידך גיסא, יש משפטים שברור שיש הבדל בין שתי המילים:
לדוגמה: דרך התצורה של המילה הזאת הוא הלחם בסיסים. (דרך הצורה של המילה הזאת הוא הלחם בסיסים> פסול)

 

[FOR THE LD]

תצורה אינה קשורה לתהליך?

תצורה = תהליך היצירה שבמהלכו נוצר הדבר.
צורה = מראה המוצר המוגמר (בקבוק יפה בצורתו הנוכחית).

גילוי נאות - לא בדקתי באתר של האקדמיה.
ועוד גילוי נאות - כדאי שאחזור לעיסוקיי, למרות שהרבה יותר מעניין כאן, בהשוואה לדבר המשעמם שעליי להתמקד בו.

 

[trilliane]

"התצורה של הבקבוק" לא ממש מסתדר בהקשר שנתת

כפי שנכתב מעליי, תצורה היא אופן ההיווצרות, לא מילה נרדפת ל'צורה'.

 

[Assiduous]

מסתדר גם מסתדר. . .

גם אני חשבתי שהתצורה זה 'אופן ההיווצרות', ואז נסוגתי מכך משתי סיבות:
&nbsp
א. זכורני שבלימודי הבגרות דיברו כל הזמן על 'דרך התצורה' של מילים, ואילו נכונים דברייך שתצורה= אופן ההיווצרות, מדוע אומרים 'דרך התצורה' וחוזרים על אותו דבר פעמיים?
&nbsp
ב. פתחתי בבילון וכתבתי שם 'תצורה', ואחד מהפירושים / המילים הנרדפות שם למילה זו, הוא צורה.
&nbsp
ג. כשכתבתי את המשפט עם התצורה על הבקבוק, לקחתי גם לקחתי בחשבון את האפשרות ש'תצורה' זה תהליך היווצרות, למרות הקונפליקט הנ"ל. המשמעות של התצורה של הבקבוק יפה יכולה להיות שאופן ההיווצרות של הבקבוק הוא יפה. לא כתבתי שצורה ותצורה שווים, אחרת הייתי עונה לה תשובה כזו... חידדתי את השאלה על ידי הצבת שני המשפטים כדי לראות מה תהיה תשובתך.

 

[הקוסמת הורודה]

תודות רבות לעונים

 

[הקוסמת הורודה]

אני חושבת שאין פה הסכמה ביניכם אז נשאר הקונפליקט

 

[trilliane]

היי קוסמת, אין קונפליקט ולא חייבת להיות הסכמה, יש מילון

וכבר קיבלת קישורים למילונים, את תמיד יכולה לבדוק עצמאית, כן?

תזכורת: לשונית כלים ומידע >> קישורים >> מילונים מסוגים שונים >> עברי-עברי
תמצאי שם רשימה של מילונים ותוכלי לבדוק בהם הגדרות לכל המילים שאת לא בטוחה לגביהן.

 

[הקוסמת הורודה]

תודה

 

[trilliane]

אתה מוזמן לבדוק במילונים, אתה יודע...

א. פעולה ואופן הפעולה אינם אותו הדבר. דרך תצורה = אופן ההיווצרות.
ב. בבילון נותן לך מילים נרדפות ואין כמעט נרדפויות מלאות בשפה. רוב הרשימות האלה הן באותה סביבה סמנטית אבל לאו דווקא מדויקות או מתאימות לכל ההקשרים. הרבה פעמים הן רק בערך, ליד.
ג. זו אמירה פחות סבירה, אבל בכל מקרה כפי שציינתי, ההקשר שהגדרת במשפט הראשון (לגבי הצורה של הבקבוק) מבהיר שהכוונה לבקבוק יפה, ולא לאופן היווצרותו. כפי שציינתי בסוגריים, זה משפט שכוונתו שונה.

 

[Assiduous]

אני רואה סתירה לוגית מפורשת בדברייך (מעתיק שניים מציטוטייך):

"תצורה היא אופן ההיווצרות" (בתגובה א' באשכול זה)
"דרך תצורה"= אופן ההיווצרות" (בתגובתך הנוכחית)
&nbsp
אם המילה תצורה לבד מתכוונת ל'אופן ההיווצרות', מדוע צריך גם את המילה "דרך" לתוספת?! בכל בתי הספר משתמשים במונח "דרך התצורה" או "דרכי התצורה", ניתן לומר בפשטות לפי דברייך תצורה, ושלום על ישראל. הרי בכל מקרה המילה 'תצורה' לבדה מתכוונת לכך. אלא מה, כנראה שהדברים אינם פשוטים כפי שאת מציגה אותם או לחלופין רבים שוגים בתוספת ההיא, כולל האקדמיה ללשון העברית שלא מציגה קוהרנטיות בנושא. ראי למשל כאן: http://hebrew-academy.huji.ac.il/hodaot/eruim shehayu/Pages/kenes2012.aspx
למרות שלדעתי, ברוב המקומות האקדמיה משתמשת רק במילה תצורה במשמעות של אופן היווצרות.
&nbsp
אם השימוש ב"דרכי תצורה" לא היה רווח כל כך, נדמה לי שלא כל כך הייתי מסתפק שמדובר במילים די שונות.
&nbsp
בנוסף לכך, נראה לי שיש מקרים שהמילים הן די נרדפות (במקרה זה אולי עם נטייה קלה לטובת דרך א'):
"התצורה של הארגז הזה מיושנת (=המבנה של הארגז הזה מיושן)= הצורה של הארגז הזה מיושנת
&nbsp
אולי אפשר למצוא דוגמאות ברורות יותר, אך כרגע אסתפק בדוגמה רנדומלית זו.

 

[trilliane]

לא סתירה לוגית, לכל היותר חוסר דיוק באפשרויות

אתה יכול להשתמש בהיווצרות עצמה גם כדי לדבר על האופן שבו היא נעשית ואתה יכול להדגיש שאתה מתייחס לאופן הזה. זה כמו שתטען ש"בית ספר תיכון" הוא צירוף כפול ומיותר כי מספיק רק "תיכון" (למעשה ההפך הוא הנכון, זה תהליך שנקרא אליפסה/אליפסיס).
&nbsp
כמו כן גם כשמדברים על פעולה הרבה פעמים מילה שמתארת פעולה משמשת גם לתוצר שלה (סיפור, חיבור, המצאה, ביטוח, התנצלות ועוד) אז ההקשר ברור.
&nbsp
שפה אינה מתמטיקה והגבולות לא תמיד חדים ונטולי חפיפות, זה לא "שחור לבן", יש הרבה גמישות. בשורה התחתונה, אלה לא ממש מילים נרדפות, ודאי שלא בצורה (לא בתצורה!) מלאה. ברוב ההקשרים לא מתאים להחליף "צורה" בתצורה", אבל יהיו פה ושם כאלה שכן; במשפטים שנתת לדעתי לא. אני לא חושבת שרוב דוברי העברית שיראו כד שמוצא חן בעיניהם יאמרו שיש לו "תצורה יפה".

 

[חוכך בדעתו 2]

השווי נא להנאתך:

מתוך מילון רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה תְּצוּרָה שֵם נ'

1. מבנה וצורה, הדרך שבה דבר מה ערוך ומעוצב, תבנית.
• הקיבוץ הוא תצורה חברתית מיוחדת.

2. טופוגרפיה סדרה גיאולוגית המאפיינת אזור מסוים.
• לגונה, מלֵחה וחולית הן תצורות נוף שונות.

3. אקולוגיה חברת צמחים האופיינית לאקלים מסוים והמשתרעת על פני שטח נרחב.
• התצורות של הצומח הים-תיכוני באזורי ההר הן החורש, היער והבָּתה.

4. בלשנות דרך בנייתה או היווצרותה של מילה.
• תצורתן של מילים רבות בעברית בנויה על שורש ומשקל.

5. מחשבים ראה קוֹנְפִיגוּרַצְיָה משמעות 2.
--------------------------------------------------------------------


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה צוּרָה שֵם נ'

1. מראה כללי, דמות; הופעה חיצונית או תבנית חיצונית של אדם או של דבר.
• החליפה הזאת מְשַווה לו צורה נאה מאוד.

2. תבנית גיאומטרית.
• בתחילת החודש יש לירח צורה של חרמש.

3. ציור, תמונה.
• ציירתָ כאן צורות מעניינות מאוד.

4. דרך, אופן, סוג.
• את הבעיה הזאת ניתן לפתור בצורות שונות.
• אנחנו מתנגדים לכל צורה של הפליה.

5. מבנה דקדוקי של מילה (ביחיד או בריבוי, בנסמך או בנפרד וכד').
• עליכם להפוך את המילים 'אבות' ו'נשים' מצורת הריבוי לצורת היחיד.
• צורת העתיד של עָלָה היא יַעֲלֶה.

6. ספרות אופן העיצוב של יצירה ספרותית, שבאמצעותו מובע התוכן; ה'איך' שבאמצעותו מובע ה'מה' של היצירה.
• הניגוד שבין סערת הרגשות של הגיבור לבין צורת האידיליה מגביר את האפקט הדרמתי של היצירה.

7. פילוסופיה היסוד המהווה את מהותו של משהו ומגדיר את ה'חומר'.

8. בלשון הדיבור תדמית, דימוי.
• איזו צורה תהיה לנו אם נתנהג בדרך זו?

 

[הקוסמת הורודה]

הפירוש 1 זהה לפירוש של צורה

 

[Assiduous]

הוא הוא מה שכתבתי 1=1

 

[trilliane]

לא בדיוק

צורה1 מתייחס למראה, חיצוניות, לוויזואליות של דבר מה, ואילו תצורה1 מתייחס לאופן שבו הוא בנוי או מורכב, למבנה שהוא לאו דווקא פיזי או ויזואלי (כמו בדוגמה שניתנה על הקיבוץ). יכולה להיות חפיפה מסוימת בהקשרים מסוימים, אבל לא בכולם. למעשה כבר הדוגמה של צורה1 ממחישה זאת:
"החליפה הזאת מְשַווה לו צורה נאה מאוד" אי אפשר להחליף כאן את 'צורה' ב'תצורה'.
בדוגמה של הקיבוץ אפשר להחליף, אבל אני חושבת שההקשר החברתי מעדף את 'תצורה' (אולי כדי לא להתייחס רק לתוצאה אלא גם לתהליך, להתהוות).

 

[חוכך בדעתו 2]

 

[שולה הפנינים]

דוגמא להבדל : "כרסי שלי עגולה כבלון אבל תצורתה

התבססה על התעבות האזור הגבוה מן הטבור במידה גדולה יותר מהתעבותו של האזור הנמוך מן הטבור.
כך שכעת, כל המתבונן בה מבחין באזור הנפוח, הדומה לחלק הבלון הרחוק מהפיה ובאזור הנפוח פחות, הקרוב לאותה פיה.
ולקוראות ולקוראים ינעם, בין אם דקה ובין אם עבה היא, בטנם.